החלטה בתיק בר"ע 12259-04-11

1.         לפני בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית הדין האזורי בתל - אביב מיום 10/10/10.( דמ 6677/09 כבוד השופטת מיכל לויט).

כללי

2.         ביום 15/9/09 הגיש המשיב תביעה כנגד המבקשת למימוש זכויותיו בגין תקופת עבודתו אצל המבקשת. המבקשת הגישה כתב הגנה. התיק נקבע לדיון הוכחות בבית דין קמא ליום 10/10/10. במועד זה התייצב המשיב לדיון אולם המבקשת לא הגיעה. על כן התבקש והתקבל פסק דין בהעדר התייצבות לאחר שב"כ המבקש טען לגופה של תביעה. בירור במערכת הממוחשבת העלה כי מועד הדיון נמסר למבקשת כדין.

3.         המבקשת הגישה בקשה לביטול פסק דין. ביום 6/3/11 התקיים דיון בבקשה. הבקשה נדחתה ע"י בית דין קמא בנימוק כי הטענה העיקרית לאי התייצבות לדיון היא טעות מזכירותית, אולם המצהיר על כך (מנהל המבקשת) לא התייצב לדיון ולא ניתן היה לחקור אותו על תצהירו. כמו כן בית דין קמא ציין כי המבקשת לא עשתה די כדי לעמוד על הגנתה במועד, וכי המבקשת בחרה להעמיד את בית הדין בפני עובדה מוגמרת בדבר אי התייצבות המצהיר, מנהל הנתבעת, מסיבות אישיות, ולא הגישה בקשה בנושא טרם הדיון.

4.         ביום 7/4/11 הגישה המבקשת בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור. המבקשת טענה כי טעה בית הדין קמא בפסק דינו בכך שקיבל את טענת המשיב כי המבקשת חברה באיגוד לשכות המסחר על כל המשתמע מכך. בפועל היא היתה חברה למשך שנה ואחרי מועד סיום העסקתו של המשיב.

            זאת ועוד. טעה בית הדין קמא בכך שקיבל את טענת המשיב בדבר אי הפרשות קרן פנסיה לרבות הסכומים המחושבים מבלי לבחון את עצם חבות המבקשת ברכיב זה.

            כמו כן, טעה בית הדין קמא בכך שדחה את הבקשה לביטול פסק דין בקובעו כי המצהיר לא התייצב לחקירה על תצהירו.

            פסק הדין ניתן למעשה בהעדר הגנה, מבלי שניתן למבקשת יומה בבית הדין, לא התאפשר לה להציג טענותיה ולחקור עדים על מנת להראות כי התביעה היתה מופרכת מיסודה.

            עוד טענה המבקשת כי אין שחר לתביעה שבבסיס פסק הדין וכי רכיביה מופרכים, לדוגמא- המבקשת הפרישה את הסכומים לקרן פנסיה כחוק, על כן פסק הדין כנגדה ברכיב זה אינו נכון.

            לסיכום טענה ב"כ המבקשת דאז כי אי הגשת בקשת רשות הערעור במועד נובעת מטעות שלה וכי אין זה הוגן כי המבקשת תישא בתוצאות טעותה.                

5.         המשיב טען בתגובתו כי טעות בא כוח אינה מהווה טעם מיוחד להארכת מועד להגשת ערעור. כמו כן, טען המשיב כי סיכויי הערעור אינם גבוהים וכי בחינת הגנת המבקשת מעידה כי אין לה הגנה מהותית המצדיקה הארכת מועד.

6.         בתשובתה מציינת המבקשת כי המשיב צירף כתב הגנה מהליך אחר לפיו ניסה להראות כי המבקשת הודתה כי היא חברה באיגוד לשכות המסחר, אולם מדובר בהליך אחר ולא בהליך זה, והעובדות הרלוונטיות שונות בין ההליכים.

            עוד מפרטת המבקשת באשר לסיכויי הערעור כי המשיב לא פעל בהתאם לתקנה 118 לתקנות אשר מסדירה את נהלי חקירת מצהירים בבית הדין, ולא דרש את התייצבות המצהיר לדיון. המצהיר נעדר בשל נסיבות אישיות והמבקשת שלחה נציג אחר מטעמה. אי קבלת הבקשה להארכת מועד תסתום את הגולל על הזכות החוקתית של המבקשת למיצוי דין, במיוחד כאשר פסק הדין ניתן במעמד צד אחד.

            הכרעה

7.         על פסק דין בדיון מהיר שניתן ע"י שופט ניתן לערער ע"י הגשת בקשת 

           רשות ערעור. המועד להגשת ערעור על החלטה של בית דין אזורי נקבע   

           בתקנה 74(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב - 1991   

           (להלן: " התקנות"):

            "בקשת רשות לערער על החלטה של בית דין אזורי תוגש תוך חמישה עשר ימים מיום שניתנה ההחלטה, או ניתנה בפני המבקש, או מיום שהומצאה לו, אם ניתנה שלא בפניו".